קלקידן נולד באתיופיה ולכן צבע עורו חום. צבע שערו שחור וצבע עיניו דבש.
קלקידן עלה לארץ כשהיה קטן, אמו נפטרה כשהגיעו ארצה עקב מחלה שנדבקה בה בבית החולים שעבדה בו.
קלקידן היה בן 14 והיו לו שני אחים: אבזה וסולומון. אביו של קלקידן היה זמן מה בבית חולים לחולי נפש מכיוון שהיה בדיכאון, כי היו לו בעיות בעבודה. השותף שלו (דובי) גנב ממנו כספים שהיה צריך לקבל. המשפחה של קלקידן תמיד הייתה דיי ענייה, והם היו מאוד צריכים את הכסף הזה.
קלקידן התגורר בפתח תקווה, ועבר לזמן מה לירושלים.לאחר מכן הוא חזר לפתח תקווה, וגר גם בבית מלון .
קלקידן מאוד אהב לשיר עם חברו הטוב ניסים והיתה להם להקה ביחד. כשקלקידן נסע לירושלים זה היה לו מאוד חסר.
כשקלקידן היה בירושלים הייתה לו מדריכה ששמה היה רונה. היא עזרה לו בבעיות ובקשיים שלו, למשל היא ארגנה לו פגישה עם אחותו בפנימייה שלה, ועזרה לו להגיע ולדבר עם אבא שלו יתר בנוח.
קלקידן הקפיד לכבד ולהעריך את האדם. הוא היה אדם מאוד רגוע ובנוסף לזה מאוד ביישן .
לקלקידן היה המון מרץ, לדוגמה הוא רצה לארגן את הנסיעה לאתיופיה כדי שאביו יפגוש את סבו ושזה ישפר לו את מצב הרוח. קלקידן שמר על קשר חזק מאוד עם משפחתו. עצבן אותו שהתייחו לא יפה אל האחים שלו, למשל כשהלך לבקר את אחיו סלומון בבית שהוא נמצא בו ברוב הסיפור, וגילה שמתייחסים אליו לא יפה. הוא מאוד שמח כשהוא פגש בן משפחה או חבר ממש טוב .
קלקידן היה מאוד רגיש והתגעגע בקלות למישהו קרוב אליו, למשל כשהאחים של קלקידן לא היו איתו, הוא כל הזמן חשב עליהם ועל שלומם ורצה לראות אותם .
קלקידן מאוד פחד לאבד את משפחתו , ומאוד דאג לה ולסובבים אותו .
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה