כשבזוקה ובמבליק חזרו מהבית חולים ילדי הכיתה קראו: "איתי, חיים, בואו לשחק!". אז הבינו השניים שילדי הכיתה לא יכנו אותם יותר בשמות. ציוניו של איתי עמדו על ממוצע 90 והוא וחיים חזרו להיפגש אחד עם השני.
איתי ערך מסיבה וקרא לכל חבריו מהכיתה וכולם באו ואכלו שם. בהפסקות כל יום בזוקה ובמבליק היו משחקים עם כל ילדי כיתתם, בכדור ומקל או בכדורגל. הם גילו שהם מצויינים במשחקים אלה.
בהמשך קרא משהו נורא, בריון השכבה חידש את החרם על בזוקה ובמבליק, כי הם עיצבנו אותו כשלא הביאו ממתקים. הוא אמר לכל מי שלא רצה להשתתף בחרם שהחרם יהיה גם עליו. כולם השתתפו חוץ משניים שקיבלו את הכינויים מקופלת וטוויסט. שמותיהם האמיתים היו איציק ואלירן. הם היו החברים הכי טובים של בזוקה ובמבליק.
כעבור שבועיים, עוד ארבעה ילדים הצטרפו לחבורת הממתקים, כך קראו לעצמם. איתי, חיים, אלירן ואיציק. וכך עוד ילדים הצטרפו והבריון של השכבה נשאר לבד וכולם עשו עליו חרם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה