15.11.2014

סיפור בעקבות הסיפור "מתנתה של החתולה הפראית" / דורית אורגד - כתבה: שיר

"אוף… כמה זמן אני אחכה פה?"
ופתאום נשמע קול במערכת הכריזה, הגיע תורו של ערן!
"סוף סוף" אמר ערן והתקדם לחדר בעזרת האחות שהייתה לידו ועזרה לו ללכת.
"תקשיב" אמר הרופא, "אני יודע שיש לך בעיה, אתה עיוור ופה אני מציע לך ארבעה כלבי נחייה. תמשש אותם ותראה למי אתה מתחבר!".
מישש ערן את הכלבים, את הראשון והשני וכשאגיע למשש את הכלב הרביעי הכלב ליקק אותו והוא צחק…
"אני בוחר בכלב הרביעי" אמר ערן. "אני חושב שמצאתי את כלב הנחייה הטוב ביותר".

הכלב הגיע. ערן לקח את הרצועה, יצא מהמרפאה והתחיל ללכת. בהתחלה הוא ממש חשש עד שעבר עוד רחוב ועוד רחוב והגיע לביתו. למחרת בבוקר, ערן וכלבו יצאו מהבית לטיול בשכונה.  הם עצרו במעבר החצייה וחיכו שהמכוניות יפסיקו לנסוע.

חבורת ילדים הגיעה והילדים התחילו למשש את הכלב. ערן הרגיש שהכלב מתפרע וצעק על הילדים. הילדים רצו להורים שלהם בוכים ומפוחדים. ההורים באו והתחילו לצעוק על ערן שהוא לא יכול לצעוק על הילדים שלהם ושהם לא התכוונו להפריע לו ולכלב.
ערן הצטער מכל הלב וההורים והילדים סלחו לו. הוא הסביר להם שכשנוגעים בכלב הוא מתפרע ולא יכול להוביל אותו וזה מסוכן מאוד!!!
הילדים הבינו וגם ביקשו סליחה, וכך המשיכו כלב הנחייה וערן להסתובב בעיר ולהנות ביחד.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה