מיכל אהבה מאוד לרקוד ומגיל צעיר למדה מחול. באחת הפעמים היא נפלה ונפגעה קשה ברגלה ומאז הפסיקה לרקוד. כל הזמן היא התבוננה בילדות הרוקדות והרגישה שהיא גם רוצה לרקוד אך לא היעזה. מיכל פחדה שיקרה לה מקרה דומה למה שקרה לה בעבר ושתפצע שוב.
יום אחד הייה נשף ריקודים בבית הספר. חברתה ספרה למיכל שהיא הולכת לנשף והציעה למיכל להצטרף. בתחילה מיכל היססה אך חברתה שכנעה אותה לבוא.
מיכל לא רקדה כל הערב והרגישה עצבות על כך. לפתע הגיע ילד מכיתתה והזמין אותה לרקוד. מיכל התלבטה ולאחר ההיסוסים הסכימה לרקוד איתו. בתחילה מיכל הייתה מאד מתוחה אבל לאט לאט, תוך כדי ריקוד היא חשה בנוח, השתחררה והמשיכה לרקוד בהנאה מרובה.
בעזרת הריקוד מיכל התגברה על פחדיה והפכה להיות מקובלת בחברה. מיכל קיבלה מחמאות רבות מחברותיה והרגישה מאושרת ושימחה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה