"הבצל של אנריקו" - דו שיח בין אנריקו להוריו שהתקיים לאחר המדורה - כתבה: הילי

אנריקו: "היי אימא, היי אבא!"

אמא: "היי אנריקו, איך היה היום במדורה?"

אנריקו: "אני נהניתי מאוד, אבל יכול להיות שהתבלבלת בין תפוח האדמה לבין בצל?"

אימא: "יכול להיות שהתבלבלתי…"

אנריקו: "אבל לא נורא, זה היה טעים מאוד אפילו כל שאר הילדים אהבו. בהתחלה הם אמרו שזה בכלל לא טעים, כי הם טעמו את השרוף, אבל אחרי זה שירד השרוף הם טעמו וזה היה להם מאוד טעים."

אבא: "אנריקו מה שלומך? איך היה במדורה?"

אנריקו: "היה כיף מאוד, אני מאוד נהניתי… אבל בקושי דיברתי, לא הבנתי מה אני אומר ולא הבנתי מה חבריי אומרים…"

אבא: "זה לא נורא אנריקו, אל תדאג אתה תלמד עברית ואתה תבין את עצמך ואת חברייך!"

אנריקו: "היה גם קטע שכולם הביטו בי כאילו בכעס ואני לא הבנתי מה הם רוצים ממני, אז לא ידעתי מה לעשות, וגם הם כל הזמן עשו רחשים מהפה כאילו זה מאוד מגעיל, אז לא הרגשתי נעים, אבל בכל מקרה, אחר כך הם אהבו את הבצל שאמא הביאה."

אבא: "לא נורא, העיקר שהם אהבו אותו בסופו של דבר."

אימא: "אנריקו, הצלחת להתחבר לילדים מהחברים במדורה?"

אנריקו: "כן אימא דווקא התחברתי לילד מאוד נחמד ושמו עוזי. ובעצם גם לרמי וגם עוד כמה ילדים. אבל בינתיים החברים הכי טובים זה עוזי ורמי."

אימא: "יופי אנריקו שלי, כל הכבוד לך, אני מאוד גאה בך שהתחברת לילדים ושהם מוצאים חן בעיינך."

אבא: "מה שמעתי אנריקו רכשת על היום הראשון חברים?! אני מקווה שהם ילדים טובים ושלא תיגרר אחריהם."

אנריקו: "אבא מה פתאום הם ילדים מאוד נעימים, הם מאוד מוצאים חן בעייני."

אימא: "יופי אנריקו שלנו העיקר שנהנתה, קדימה להתקלח ולישון… "