בחרתי את הדמות ממו, מהספר שבועת האדרה של הסופרת דורית אורגד, כי היא הדמות הכי מרכזית בספר. הספר מסופר מפי ממו, דבר שמאוד עזר להתחבר אליו. סיפורו של ממו הוא סיפור מרגש כמו סיפוריהם של רוב יהודי אתיופיה.
ממו הוא נער מבין עניין, פועל ביעילות, יודע לשמור על עצמו אך לפעמים מסתכן-
"'בוא נעלה', הפציר בי אמבאו, אשר נשמע להוט וכבר עשה צעדים אחדים לעבר הגבעה. 'חכה', קראתי, 'לא כדאי לעזוב את הדרך'….. 'זה קרוב מאוד', הפציר בי אמבאו באותה נימה של להיטות, 'נעלה מהר, נראה מה יש שם ומיד נרד' "
ממו שומר על היהדות ומאמין בה - "הוציא הנהג אפונים קלויים והציע לנו. 'תודה בדיוק עכשיו אכלנו' הודה דסטה בשם שלושתנו." שמירה על היהדות הייתה אחת הנקודות שבלטו אצל ממו. גם כאשר היה במיסיון, לא הסכים לאכול אוכל לא כשר וגם כשהיה בשוהאדה ובמסעותיו, נהג לשמור על מנהגי היהדות.
ממו מאוד הגון וגם בזכות עובדה זו הוא יכל להיות ה-בכר מזייה (החותן) של חברו, ירמיה ותמנה.
ממו הוא נער חכם מאוד- "'נער אווקי', (נער חכם) התרחב חיוכו של אבא ביג'רונדי."
ממו אחראי ביותר ומאוד אוהב את משפחתו - "אחי טריקו נתקל באבן חדה ורגלו נחתכה….. איסיאס תמך בכתפיו ותמך בו….. במשך הלילה ביקשתי להחליף את אחי איסיאס, אך הוא סירב."
הוא מאוד מכבד ומעריך את הסובבים אותו, זאת תכונה שמאוד בולטת והיא מאוד טובה של ממו.
ממו אהב להתרחץ ולהיות בקרבת מים: "'תענוג, גרמאו, ממש תענוג לצאת לשמש'….. אני אוהב לכבס בתעלות היוצאות מן הנחל ויוצרות ברכות קטנות… כעבור שעה קלה כבר יכולתי לשטוח את הבגד לייבוש. ועד אז- שחיתי לי בנחל." ממו אוהב להיות בחוץ וזה מוזכר כמה פעמים לאורך הספר.
דמותו של ממו מוצגת בצורה מעוררת השראה ועושה את הספר הרבה יותר מעניין. אני ממליץ לכולם לקרוא את הספר, זה ספר מרגש מאוד, מבוסס על סיפור אמיתי.
יפה מאוד
השבמחקילד אווקי' שלי
כל הכבוד
חגי עוז
יפה מאוד
השבמחקילד אווקי 'שלי