"היום המרגש"
כבר עברו חודשיים מאז שאבא של מרים חזר ואני מתגעגעת אל אבא, אני אפילו לא יודעת מתי הוא יחזור וכבר שבועיים שהוא לא שלח לי מכתב. אני דואגת, אולי קרה לו משהוא.
כל יום אני בודקת את תיבת הדואר ואין מכתב. אני מקווה למצוא מחר את המכתב שלו, אני מחכה.
היום הגיע מכתב מאתיופיה, זה אבא.
אסמרץ' יקירתי,
אין הרבה מה לספר, אני עדיין פועל למען אנשים ציונים ומשחרר אותם מהכלא.
אני מאוד רוצה שתספרי לי על איך שדליה גדלה ואיך את מסתדרת.
אוהב מאוד, אבא.
שלום אבא,
דליה כבר גדולה, בקרוב היא תתחיל ללכת לגן. היא כבר הולכת ומדברת קצת.
החלטתי להרשם לבית הספר בירושלים.
מרים לא מפסיקה לדבר על כמה שאתה גדול שהחזרת לה את אבא שלה.
אני מתגעגעת כל כך.
אמא וגביי צגהון כבר מתחננים את החתונה. קנו לי שמלה יפה מאוד לכבוד החתונה.
אני, מרים ויהודית נמצאות כל הזמן ביחד, אנחנו החברות הכי טובות.
אוהבת מאוד, אסמרץ' שלך.
יצאתי לשים את המכתב בתא הדואר ופתאום ראיתי מכונית. היה נדמה לי שאני מכירה את מי שנימצא במכונית, אבל הוא נסע מהר ולא יכולתי לזהות.
המכונית נסעה לכיוון הבית שלנו. רצתי מהר והרגשתי הרגשה מוזרה, מין התרגשות כזו ולא ידעתי למה.
רצתי יותר מהר, הייתי מסוקרנת.
כשהגעתי הביתה שמעתי קולות מוכרים, פתחתי את הדלת וראיתי לפתע את אבא!!
הייתי כל כך מופתעת, לא יכולתי לדבר, לא האמנתי שהוא כאן.
רצתי לעברו וחיבקתי אותו. הוא אמר שהוא חזר בגלל שהשיג את המטרה שהוא רצה ועשה כל מה שביכולתו לשחרור היהודים מהכלא.
אבל לי לא היה איכפת, אני כל כך שמחה שהוא כאן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה