החברות של אהוד ושל יואב התחילה כחברות שמבוססת על עזרה. במהלך השנה אהוד קצת התרחק מיואב כי הוא היה יותר עצמאי ובסוף השנה הם חזרו להיות החברים הכי טובים.
לדעתי דורית אורגד בחרה לכתוב את הסיפור הזה כדי להראות שגם אם יש ילדים ששונים או שיש להם קשיים, עדיין אפשר להיות חברים שלהם. לא צריך כל הזמן לעזור להם כי גם הם יכולים להיות עצמאיים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה