אסנת היא עולה מאתיופיה, זו היא שנתה הראשונה בארץ. אסנת הוא שמה הישראלי, יש לה גם שם מאתיופיה- אסמרץ'. צבע עורה של אסנת חום ושיערה מלא צמות. אמה של אסנת היא תופרת ולכן לובשת אסנת בגדים שאמה תפרה לה.
לאסנת יש אחות קטנה שמצטרפת אליה רק מאמצע הסיפור, כי היא נולדה בארץ.
אביה ואמה של אסמרץ' התגרשו מכיוון שאביה של אסמרץ' השתנה עם העליה לארץ והיו ביניהם הרבה ריבים.
אסנת לומדת בכיתת בנות, יש לה שתי חברות מהכיתה המקבילה שלה, שתיהן עולות מאתיופיה. אסנת תלמידה מצטיינת והיא התקבלה לפנימיות של למידה על ידיעת הארץ, היא מצאה דרכים ללמוד על הארץ וכל שלושה ימים הלכה לספרייה להחליף ספר על הארץ, ואחרי כל הספרים שקראה למדה גם לכתוב ספרים, הספר הראשון שכתבה היה תיאור בסיפור על מצבה בכיתה.
אמה של אסמרץ' נוהגת לדבר אמהרית. בכל פעם שהיא לא מבינה אמא על מה מדובר או כשהיא רוצה לדבר עם משהו שמדבר עברית, אסמרץ' היא זו שמתרגמת אותה.
אסנת מתנהגת כבוגרת על אף גילה הצעיר. כשלאמה היו צירים והיא היתה צריכה לנסוע לבית חולים ללדת, אסנת נסעה איתה כל הדרך מנתניה באוטובוס. אחרי שאמא שלה ילדה היא זאת שכיבסה, קנתה אוכל ודאגה שדליה התינוקת, אחותה הקטנה, תוכל לינוק מאמה.
אסנת מאוד רגישה וכל פעם שקורה לה משהו לא טוב, די קשה לה עם זה, אבל היא יודעת לקבל את זה. למשל כשאסנת גילתה שאמה עומדת להתחתן עם משהו אחר היא הלכה לחדר שלה לקרוא ספר, ולא הסכימה לדבר אם אמה, שלא טרחה לספר לה, אבל כשאמה הסבירה לה שהיא לא שולטת על זה ושבעלה החדש יכול לעזור להם, סלחה לה אסמרץ', ושתיהן המשיכו להתנהג כרגיל, כמו תמיד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה